לפעמים, בשלב כלשהו בחיינו, השחלות שלנו מבקשות את תשומת ליבנו. זה יכול להתבטא בכאב בזמן הביוץ, בזמן אחר, או אפילו כל הזמן. זה יכול להתבטא בציסטה אחת, או יותר, בשינויים בביוץ, במה שקרוי תסמונת השחלות הפוליציסטיות ולפעמים גם בדרכים אחרות.
כשמשהו משתנה בשחלות שלנו, חשוב קודם כל לעבור ברור רפואי, לראות שאנחנו לא מסכנות את עצמנו ושיש לנו את הזמן והפניות לעבוד עם מה שהן מביאות לפתחנו. אם זה המצב, זה יכול להיות רעיון טוב להקשיב למה שיש ליצורות החכמות האלו להגיד.
השחלות מכילות בתוכן את מאגר הביציות שלנו
הן מחזיקות את המאגר הזה בשבילנו מתחילת הווצרות הגוף הגשמי שלנו, מהזמן שבו אנחנו עצמינו עובריות ברחם אימנו. יש היום תאוריה שאומרת שהשחלות יודעות גם לייצר ביציות חדשות, אבל גם אם התאוריה הזו נכונה, ייצור אינו פעילותן העיקרית. עיקר פעילותן של השחלות עוסק בבחירה ובהגשמה. הגשמה של רעיונות, הגשמה של פוטנציאלים הקיימים בנו מאז ומתמיד.
בכל חודש תיבחר לרוב ביצית אחת ממאגר הביציות שלנו להיות זו שתזכה לבייץ באותו חודש. זו שתזכה להזדמנות להגשים את הפוטנציאל שהיה גלום בה שנים כה רבות. הבחירה הזו, היא למעשה תוצאה של עבודה שנמשכה שנה שלמה. שנה שבה הביצית הזו עברה תהליך איטי וממושך של הבשלה, ותהליך בחירה תחרותי וקפדני.
משמעות הבחירה
ברגע שהבחירה נעשתה, המשאבים יופנו לתת לביצית הזו את מירב הסיכויים להגשמה. לריפוד, להזנה, להבשלה טובה ומלאה. גם לאחר שהביצית עזבה את השחלה, המלאכה לא הסתיימה. הזקיק שממנו יצאה הביצית ימשיך להפריש הורמונים שישמרו עליה בדרכה. אם הביצית אכן הופרתה והשתרשה הזקיק ימשיך לשמור עליה במהלך השבועות הראשונים של ההריון עד שהרחם תיקח את התפקיד.
הבחירה הזו, הבחירה במה להשקיע בזמן נתון, הבחירה להתמסר לרעיון אחד בכל פעם ולאפשר לו את מירב הסיכויים, היא בחירה משמעותית מאוד.
הקשר בין הרחם ללב
כדי לאפשר לבחירה להיות נכונה ושלמה, השחלה מקבלת הזנה משני מקורות – מהלב ומהרחם. העורק השחלתי מגיע אליה ישירות מאבי העורקים, ובנוסף אליו, היא מקבלת הזנה נוספת מתוך סעיף של עורק הרחם. היותה של השחלה נקודת חיבור של דם הלב ודם הרחם, הופכת אותה למקום שבו מתרחשות הבחירות שיש בהן את האהבה של הלב, את ההכלה של הרחם ואת העוצמה של שני האיברים המופלאים האלה, ההבחירות שמהן צומחים חיים חדשים.
כשהשחלות קוראות
כשהשחלות שלנו קוראות לנו לשים לב, זה הזמן להניח יד על הלב ויד על הרחם, ולשאול – האם אנחנו מסכימות לבחור את הפוטנציאל שכרגע הכי נכון לנו להשקיע בו? על מה אנחנו מסכימות לוותר כדי לתת את מירב המשאבים לבחירה הזו? לא תמיד התשובה תהיה ברורה לנו מיד, אבל ככל שנמשיך להקשיב, בלב ורחם פתוחים, ליד שעל הרחם, ליד שעל הלב ולקשר שביניהן הרבה פעמים היא תלך ותתבהר.
